בהגדרה, עדשות זום אמורות לשמור על נקודת המיקוד שלהן גם כאשר משנים את אורך המוקד (משנים את הזום). במילים אחרות, אם אתם ממקדים על נושא נייח כלשהו, שינוי באורך המוקד של עדשת זום לא אמור לשנות את אותה נקודת המיקוד. אם הנושא היה ממוקד באורך מוקד של 80 מ"מ הוא אמור להישאר ממוקד גם באורך מוקד של 200 מ"מ ולהיפך. עדשות אלו נקראות עדשות פרה-פוקליות (Parafocal Lenses).
עדשות זום וארי-פוקליות (Varifocal Lenses), אמורות לשנות את נקודת המיקוד על ידי שינוי אורך המוקד, פרט כאשר הנושא הממוקד נמצא באין סוף. עבור נושאים שנמצאים באין סוף, עדשות וארי-פוקליות הופכות להיות פרה-פוקליות.
אולם, בעידן של מיקוד אוטומטי וטווחי זום ארוכים מאי פעם (לדוגמא העדשות בעלות הזום 24-200 מ"מ), הדברים אינם תמיד כפי שהם צריכים להיות. כיום, עדשות מעטות ביותר שהינן וארי-פוקליות באמת מסווגות ככאלה וצלמים מעטים יודעים בכלל על ההבדל בין עדשות זום וארי-פוקליות לפרה-פוקליות. עדשות וארי-פולקיות לא מסווגות ככאלה בעיקר בגלל המיקוד האוטומטי אשר מתקן את טעויות המיקוד שלנו בצורה כמעט אוטומטית.
יש לציין כי אין עדשה שהיא לחלוטין פרה-פוקלית, וכי בכל עדשה יש שינוי בנקודת המיקוד עם שינוי באורך המוקד, אך כמות השינוי היא החשובה. בתקופה האחרונה, היצרנים של העדשות נותנים פחות ופחות דגש לרמת השינוי בנקודת המיקוד ושמים יותר דגש על הארכת טווחי הזום.
אם אתם נוהגים למקד בצורה ידנית או משתמשים בעדשות בעלות מיקוד אוטומטי על גופים בעלי מיקוד ידני בלבד, חשוב מאוד להכיר את תכונות העדשה שלכם על מנת למהוע תמונות לא חדות ולדעת למה לצפות מהעדשה שלכם. הנה לכם דרך פשוטה על מנת לבדוק האם העדשה שלכם הינה פרה-פוקלית או וארי-פוקלית, ואם הינה וארי-פוקלית, היכן שינוי באורך המוקד ללא מיקוד מחדש יגרום לשינוי לא רצוי במיקוד.
- הרכיבו את העדשה שברצונכם לבדוק על המצלמה שלכם. בחרו במיקוד ידני וקבעו את המצלמה לחצובה יציבה.
- תחת תנאי תאורה טובים (או באולפן, או בחוץ באזורים מוארים היטב אך ללא שמש ישירה) הניחו לוח שטוח ועליו הדביקו את הנושא המצולם שלכם (רצוי להשתמש בדף של עיתון או כל דבר בעל פרטים רבים). הניחו את הנושא שלכם במרחק של כ-2 מטרים מחזית העדשה ובצורה מקבילה לגב המצלמה.
- בעודכם בוחרים את אורך המוקד הארוך ביותר שלעדשה, מקדו היטב על הנושא המצולם שלכם. השתמשי בעזרי מיקוד אם יש לכם כאלה כגון, Split-Image Screen או כל מסך מיקוד אחר המאפשר לכם למקד בצורה טובה יותר ומדויקת יותר. אם אתם מרכיבים משקפיים, ודאו כי הינכם מרכיבים אותם בזמן המיקוד או משתמשים בתיקון מתאים ל- Diopter במצלמה שלכם.
- כעת, הרחיקו לאט את אורך המוקד (לכיוון הזווית הכי רחבה שיש לעדשה שלכם) ושימו לב האם ישנו שינוי במיקוד של הנושא. לא תמיד אפשר לשים לב לשינויים קטנים במיקוד, כאשר משתמשים בזווית רחבה, כך שאם יש לכם ספק, צלמו כמה תמונות בסרט שקופיות על מנת לוודא שהתמונה ממוקדת או לא. כאשר אתם בוחנים סרטי שקופיות, בחנו אותם תחת זכוכית מגדלת בעלת מקדם של x6 לפחות.
- חזרו על שלב 4, אולם כעת מקדו תחילה באורך המוקד הקצר ביותר והתקדמו לאט לעבר נקודת המיקוד הארוכה ביותר. שימו לב לשינויים במיקוד של התמונה. חזרו על הפעולה, אך מקדו תחילה באורך המוקד האמצעי שלכם ובצעו זום פנימה והחוצה מאורך המוקד האמצעי. שימו לב לשינויים במיקוד. השלב האחרון חשוב במיוחד אם יש לכם עדשה חדשה יחסית, שמשום מה נוטות לשנות את המיקוד בצורה מוזרה בסביבות אורך המוקד האמצעי.
ברוב המקרים תוכלו לקבל את כל המידע שאתם זקוקים לו מבלי לצלם אף תמונה, אך ייתכן ותרצו לתעד את ה"ממצאים" שלכם. אם אתם מתקשים למקד בצורה ידנית באורכי מוקד קצרים, נסו למקד בעזרת המיקוד האוטומטי ואז לעבור למיקוד ידני לפני ביצוע הזום.
מה עושים אם מגלים שהעדשה שלכם משנה את אורך המוקד בצורה קיצונית או יותר ממה שציפיתם? כל שעליכם לעשות הוא לזכור לבצע זום קודם ורק אח"כ למקד. תתפלאו אך ישנם צלמים רבים שלא מצלמים לפי שני שלבים אלה. לחלופין, ניתן להשתמש במיקוד האוטומטי…
