מדריך לקניית מצלמה דיגיטלית

שוק המצלמות הדיגיטליות של היום מוצף במאות דגמים שונים. כל דגם שונה במקצת מהשני, כל אחד מן הדגמים מציע אפשרויות קצת שונות והמשתמש הממוצע טובע בים של מינוחים טכניים והסברים שלא ממש תורמים לנו להחלטה.

אני אנסה במאמר זה לכלול כמה מההיבטים החשובים ביותר בעת רכישת מצלמה דיגיטלית ולהסביר אותם בצורה הפשוטה ביותר. ההחלטה הסופית היא כמובן תמיד בידכם ומאמר זה ינסה לכוון אתכם היכן צריך להסתכל בעת רכישת מצלמה דיגיטלית.

שוק המצלמות הדיגיטליות מתחלק בגדול לשני תחומים עיקריים – מצלמות SLR ומצלמות Point & Shoot אם כי קשה להגדיר את המצלמות הדיגיטליות של היום Point & Shoot. הדבר החשוב ביותר בעת רכישת מצלמה הוא לבחור את המצלמה המתאימה לצרכים שלכם ולא לצרכים של בעל החנות או של השכן שהמליץ לכם על דגם כזה או אחר.

מצלמות דיגיטליות של היום מעניקות לצלמים תכונות רבות

קשה לקרוא למצלמות הדיגיטליות של היום Point & Shoot מכיוון שרבות מהן משלבות תכונות מאוד מתקדמות.

קודם כל מדוע מצלמה דיגיטלית? אם לא שמתם לב, המהפכה הדיגיטלית של עולם הצילום כבר כאן. כמו לכל טכנולוגיה, גם למצלמות דיגיטליות יש חסרונות, אולם היתרונות רבים כל כך, עד שגם השמרנים ביותר בקרב הצלמים מתחילים לפזול לכיוון המצלמות הדיגיטליות.

ראשית, המצלמות הדיגיטליות משתמשות באמצעי אחסון מיוחדים הנקראים כרטיסי זיכרון לשם שמירת התמונות. פירוש הדבר הוא שנחסך מכם הצורך בקניית סרטי צילום. כל התמונות שתרצו לצלם נמצאות שם על גבי הכרטיס הקטן הזה שנמצא בתוך המצלמה שלכם. החסכון הכספי מיידי מכיוון שלא יהיה לכם צורך יותר בקניית סרטי צילום ואולי אף חשוב מזה, לא יהיה יותר צורך בפיתוח הסרטים.

יתרון נוסף שיש למצלמות הדיגיטליות להציע הוא האפשרות לקבל את התוצאה מיידית ללא כל שיהוי (כמעט). פירוש הדבר הוא שאתם יכולים לראות את התמונה שצילמתם לפני כמה שניות ואם היא לא מוצאת חן בעינכם למחוק אותה. עכשיו תיזכרו בתמונות שצילמתם ביום ההולדת של הבן עם המצלמה האנלוגית הישנה שלכם וכמה מהן יצאו באמת כמו שרציתם? עם מצלמה דיגיטלית תשפרו רבות את סיכויכם לצלם תמונות מוצלחות מכוון שתוכלו לראות את התוצאה מיידית ולשנות חלק מההגדרות אם התוצאה היא לא כפי שציפיתם.

מצלמות דיגיטליות מאפשרות לראות את התמונה המצולמת מיד אחרי הצילום

מצלמות דיגיטליות מאפשרות לנו לראות בזמן אמת את התוצאה ולהחליט האם אנחנו מעונינים לשמור את התמונה או לא.

ישנם עוד יתרונות רבים למצלמות הדיגיטליות מול אחיותיהן האנלוגיות, אולם לא אלאה אתכם בכולן. הרי כולנו כאן בשביל ללמוד איך לקנות את המצלמה הנכונה לצרכים שלנו. אם כך הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא להבין אילו סוגים של מצלמות יש לנו וכיצד אנחנו יכולים להתאים את המצלמה לצרכים שלנו.

כמו שאמרנו קודם, ישנם בגדול שני סוגים עיקריים של מצלמות דיגיטליות. הצלמים המשתמשים במצלמות SLR דיגיטליות בד"כ יודעים כיצד לבחור את מצלמתם לכן נתרכז כרגע בסוג השני של המצלמות הדיגיטליות, אם כי אני ממליץ גם למשתמשי מצלמות ה-SLR הדיגיטליות שבינינו להישאר עמנו עד סוף המאמר הזה.

החלוקה הראשונה שנעשה היא חלוקה לרזולוציות:

• מצלמות בעלות רזולוציה נמוכה של 1-1.5 מיליון פיקסלים.
• מצלמות בעלות רזולוציה בינונית של 2-3 מיליון פיקסלים.
• מצלמות בעלות רזולוציה גבוהה של 4-6 מיליון פיקסלים.

לפני שניכנס לתכונות של המצלמות בכל קטגוריה חשוב להבין מה זה אומר מבחינתנו 2 או 3 או 4 מיליון פיקסלים. מספר זה לכשעצמו לרוב נותן לנו אינדיקציה לגבי גודל התמונה והרזולוציה שלה. גודל תמונה סטנדרטי למצלמות בעלות רזולוציה של 3.3 מיליון פיקסלים הוא 1536 x 2048 פיקסלים . מדוע חשוב לדעת נתונים אילו? מכיוון שאם ברצוננו לעשות הדפסים מהתמונות הדיגיטליות שלנו, עלינו לדעת מה הגודל המקסימלי של ההדפס שאותו אנחנו יכולים לקבל מבלי לפגוע באיכות של התמונה . מילת אזהרה, יותר פיקסלים פירושו תמונה גדולה יותר אך לא בהכרח איכותית יותר. מבלי להיכנס לפרטים טכניים ישנן מגבלות עד כמה פיקסלים ניתן לדחוס בחיישן ולכן אל תתפתו באופן מיידי לרכוש את המצלמה עם מספר הפיקסלים הגבוה יותר. איכות תמונה מורכבת מהרבה מאוד מרכיבים וכדי לקבל תמונה טובה לגבי איכות התמונה של המצלמה שאתם שוקלים לרכוש, קראו את הסקירות הבלתי תלויות של המצלמה, הורידו את התמונות לדוגמא שלה מהרשת והיוועצו בפורומים השונים.

אם כך איך נדע מהו הגודל המקסימלי של ההדפס אותו אנחנו יכולים לקבל? תמונות דיגיטליות מודפסות בערכים שנמדדים ב-DPI. על פי מחקרים אובייקטיבים שנעשו ע"י מספר חברות, התגלה כי עין אנושית ממוצעת מגדירה תמונות שהודפסו ברזולוציה של 200 DPI ומעלה כתמונה בעלת איכות גבוהה מאוד. ככל שהרזולוציה שבה התמונה הודפסה תגדל, העין שלנו תבחין בשיפור באיכות התמונה עד לשלב של 300 DPI. המחקר גילה כי אנשים אינם מסוגלים להבדיל בין התמונות שהודפסו באיכות של 300 DPI לבין תמונות שהודפסו באיכות כפולה מזו 600 DPI. יתרה מכך, רוב האנשים אינם מסוגלים להבחין בהבדל בין תמונה שהודפסה ב-250 DPI ל-300 DPI. מה זה אומר מבחינתנו? קודם כל, לעולם אין צורך להדפיס תמונות ביותר מ-300 DPI מכיוון שהעין האנושית לא תוכל להבחין בשיפור באיכות התמונה. שנית, לרוב אין צורך להדפיס ברזולוציה העולה על 250 DPI מכיוון שרוב הצופים לא יוכלו לראות הבדל בין תמונה כזו לבין תמונה שהודפסה ב-300 DPI. הדבר האחרון שאנחנו לומדים מנתונים אלה הוא שרוב האנשים יכולים להדפיס את תמונותיהם ב-200 DPI ולהיות מרוצים מהתוצאות.

הרזולוציה המומלצת להדפסה היא בין 200 ל-300 DPI

את התמונות מומלץ להדפיס ברזולוציות שבין 200 DPI לבין 300 DPI. העין האנושית לא מסוגלת להבחין בהבדל בין תמונות שהודפסו ב-300 DPI לבין אלו שהודפסו ביותר לכן לא תצטרכו לעבור תחום זה בהדפסות שלכם.

נשאלת עכשיו השאלה איך אני יודע מה הגדול של התמונה שאני יכול להדפיס מתמונה בגודל 2048 x 1536. התשובה היא פשוטה. קודם כל עלינו לחלק את שני המספרים שלנו (2048 ו-1536) במספר ה-DPI שבו אנחנו רוצים להדפיס את התמונה. למשל אם אנחנו רוצים להדפיס את התמונה ב-250 DPI עלינו לחלק את 2048 ואת 1536 ב-250. אחרי החילוק אנחנו נקבל את המספרים הבאים: 8.192 (נעגל את זה ל-8) ו-6.144 (נעגל את זה ל-6). הדבר האחרון שאנחנו צריכים לעשות זה להפוך את הנתונים הללו לגודל של תמונה. מכיוון ש-DPI מייצג Dots Per Inch (נקודה לאינצ') עלינו להכפיל את המספרים שקיבלנו (6 ו-8) ב-2.54 על מנת לקבל את הגודל המקסימלי של התמונה בסנטימטרים. 8 כפול 2.54 שווה 20.4 ס"מ ו-6 כפול 2.54 שווה 15.3 ס"מ. אם כך, הגודל המקסימלי של התמונה שאנחנו יכולים להדפיס מתמונה בגודל 2048 x 1536 ברזולוציה של 250 DPI הוא 20.4 x 15.3 ס"מ. פירוש הדבר הוא שאם יש לכם מצלמה בעלת רזולוציה של 3.3 מיליון פיקסלים והיא מפיקה דימויים בגודל 2048 x 1536 פיקסלים, תוכלו להפיק ממנה הדפסים באיכות מעולה בגדול 20 x 15 ס"מ. כמובן שאם תדפיסו את תמונותיכם במספר DPI קטן יותר (למשל 200), תוכלו לקבל הדפסים גדולים יותר. במקרה כזה גודל מקסימלי של הדפס יהיה 26 x 19 ס"מ.

חשוב לזכור שני דברים. לא מומלץ להדפיס תמונות ברזולוציה הקטנה מ-200 DPI ועבור רוב הצלמים אין צורך להדפיס ברזולוציה העולה על 250 DPI. יחד עם זאת מחובתי לציין שיש לא מעט תמונות המודפסות בפחות מ-200 DPI שנראות נפלא! הכל עניין של נסיון.

ובכן, עכשיו אנחנו יודעים שהמצלמה שלנו יכולה להפיק הדפסים בגודל מסוים אבל איך אני יודע מה הגדול המקסימלי שהמצלמה שלי או המצלמה שאני עומד לקנות יכולה להפיק? פשוט מאוד. תחלקו את שני הערכים של התמונה במספר ה-DPI שאתם רוצים להדפיס בו את התמונה ותכפילו את הערכים שתקבלו ב-2.54. אם אתם מתכוונים להדפיס את תמונותיכם בעצמכם יש לכם שליטה על האיכות שבה תדפיסו את התמונה, אולם אם אתם מוסרים את תמונותיכם לחנות בשביל לקבל הדפסים, כדאי לברר בכמה DPI הם מדפיסים את תמונותיכם.

ואחרי שבלבלתי לכם את המוח עם נתונים טכניים, הנה כמה קוים מנחים שיעזרו לכם להחליט כמה פיקסלים אתם צריכים. מצלמות בעלות רזולוציה של 3 מיליון פיקסלים ומעלה, לרוב מסוגלות להפיק דימויים איכותיים גם בהדפסות גדולות. יותר פיקסלים פירושו הדפסים גדולים יותר אבל אתם צריכים לשאול את עצמכם האם אתם זקוקים לכך? אם אתם לעולם לא מדפיסים את תמונותיכם מעבר ל-13 x 18 ס"מ או אפילו 20 x 30 ס"מ אין צורך שתרכשו מצלמה בעלת 6 מיליון פיקסלים. זה אמנם קוסם לרבים מאתנו לקנות את הציוד הכי חדיש ומשוכלל שיש כיום בשוק, אולם המחיר שתצטרכו לשלם לא שווה את כל התכונות שבעולם אם לא תשתמשו בהן.

רוב האנשים יכולים להסתפק במצלמה בעלת רזולוציה של שלוש מיליון פיקסלים

מצלמות בעלות רזולוציה של 3 מיליון פיקסלים מסוגלות להפיק דימויים שיספקו את רוב הצלמים החובבים, אולם אם אתם יודעים שיש לכם צורך בהגדלות גדולות יחסית, ניתן אף לרכוש מצלמה בעלת 5 ו-6 מיליון פיקסלים.

אם כך הרזולוציה של המצלמה שאתם קונים תלויה בצרכים שלכם. אם אינכם נוהגים להדפיס תמונות גדולות, עדיף שתסתפקו במצלמה בעלת רזולוציה של כ-3 מיליון פיקסלים ותחסכו לעצמכם כסף רב. לעומת זאת, אם אתם נוהגים להדפיס תמונות גדולות באופן קבוע ואם אתם יכולים להרשות זאת לעצמכם, תרכשו את אחת מהמצלמות בעלות הרזולוציה היותר גבוהה. יחד עם זאת, אינני ממליץ על מצלמות בעלות רזולוציה הקטנה מ-2 מיליון פיקסלים, מכיוון שאם תרצו (וכולנו רוצים מדי פעם) להגדיל את התמונה האהובה עליכם לגודל שהוא מעבר ל-10 x 15 ס"מ לא תוכלו לעשות זאת ולקבל תוצאות איכותיות.

אז כעת אנחנו יודעים כיצד לבחור את המצלמה המתאימה לנו מבחינת הרזולוציה אולם מה עכשיו? צעד הבא יהיה לבחון את אפשרויות השליטה שנותנת לנו המצלמה על האספקטים השונים של הצילום. אם עד עכשיו לא שמעתם על המושגים כמו צמצם, מהירות סגר, White Balance וכו', סביר להניח שאתם יכולים לרכוש את אחת מאותן המצלמות שעושות הכל באופן אוטומטי עבורכם. אולם מה עם האנשים שרוצים שליטה על תהליך הצילום?

המצלמות הדיגיטליות של היום מגיעות עם מגוון רחב של תכונות וחשוב לדעת אילו תכונות חשובות לנו ואילו פחות. אם אתם מעונינים בשליטה מסוימת על תהליך הצילום כדאי שתבדקו את הדברים הבאים. האם המצלמה שלכם מאפשרת מיקוד ידני או רק אוטומטי? האם המצלמה שלכם מאפשרת שליטה על הצמצם? האם המצלמה שלכם מאפשרת שליטה על מהירות הסגר והאם המצלמה שלכם מאפשרת שליטה על White Balance. בואו נעבור אחד אחרי השני על האספקטים הללו.

מיקוד ידני – רוב המצלמות הדיגיטליות של היום מצוידות במיקוד אוטומטי. זוהי בהחלט ברכה עבור כל הצלמים במיוחד לאילו המרכיבים משקפיים. המיקוד האוטומטי מקל עלינו ומזרז את תהליך המיקוד והופך את הצילום לפשוט יותר. אולם כמו כל דבר אוטומטי, גם למיקוד אוטומטי ישנם חסרונות. חלק מהמצלמות בעלות המיקוד האוטומטי יתקשו למקד בתנאי תאורה חלשים וחלק יתקשו למקד מבעד לחלונות או משטחים שקופים אחרים. חלק המצלמות יתקשו למקד על נושא הנמצא בתנועה וחלק אחר יתקשו למקד על נושא קטן מאוד. אלו המקרים בהם תרצו להשתמש במיקוד ידני. האם המצלמה שלכם מאפשרת זאת? כדאי שתבדקו זאת לפני הרכישה. אם עד עכשיו הסתדרתם יפה עם המצלמה האנלוגית שלכם ומעולם לא הרגשתם בחסרונות של המיקוד האוטומטי, לדעתי אין צורך שמצלמתכם תהיה מצוידת באפשרות למיקוד ידני. אם לעומת זאת חשתם בעבר את חסרונות המיקוד האוטומטי או שאתם יודעים שבשביל הצילומים שלכם אתם תזדקקו למיקוד ידני – קנו מצלמה המאפשרת לכם זאת.

שליטה ידנית על המיקוד הינה מרכיב מאוד חשוב

שליטה ידנית על המיקוד חשובה ומעניקה לכם יותר שליטה על התמונות שלכם, אולם אם אינכם זקוקים לשליטה ידנית בגלל הרגלי הצילום שלכם, אתם יכולים לרכוש מצלמה בלי אפשרות זו.

צמצם – צמצם הינו אחד מהמרכיבים החשובים בצילום. צמצם הינו פתח בעל גודל משתנה המאפשר חדירה של האור אל סרט הצילום או במקרה שלנו אל חיישן המצלמה. האור שעובר דרך הצמצם יוצר את הדימוי שאנחנו קוראים לו תמונה. מעבר ליכולתו להגביל או להגדיל את כמות האור המגיעה אל החיישן, ביכולתו של הצמצם לשנות את הטווח בו העצמים בתוך התמונה נקלטים בחדות. לדוגמא, שימוש בצמצם פתוח יגביל את הטווח בו העצמים נקלטים בתמונה בצורה חדה לעומת צמצם סגור אשר יגדיל טווח זה. לתופעה זו השפעה ניכרת על האיכות של התמונות שלכם. האם אתם צריכים שליטה על הצמצם? שוב פעם, אם אתם אנשים שנותנים למצלמה לבצע את העבודה ה"מלוכלכת" התשובה ככל הנראה היא לא, אולם אם אתם שואפים לתת נופח אסתטי ואומנותי לתמונות שלכם קנו מצלמה שמאפשרת שליטה על הצמצם. על מנת ללמוד עוד על פעולת הצמצם ובכלל ללמוד צילום אני ממליץ לכם לבקר בבי"ס לצילום שלנו.

הסגר – סגר הוא הכלי השני שנותן לנו שליטה על כמות האור המגיעה לחיישן. יחד עם זאת, הסגר גם מאפשר לנו להחליט האם עצמים נעים בתוך התמונה "יקפאו" או ייקלטו בצורת "מריחה". אם שאלתם את עצמכם אי פעם מדוע התמונות של הילדים שלי כשהם משחקים יוצאות תמיד מטושטשות הנה התשובה. המצלמה שלכם החליטה על מהירות סגר נמוכה מכדי ללכוד את התנועה בתוך התמונה כתמונה קפואה וחדה. ואם ברצונכם לשלוט על כך, תרכשו מצלמה הנותנת לכם שליטה על מהירות הסגר.

White Balance – עבורנו סוודר אדום תמיד נראה אדום. בין אם אנחנו מסתכלים עליו מתחת לתאורת ניאון, בין אם תחת תאורה השמש ובין אם תחת תאורת טונגסטן. זאת, מכיוון שהמוח שלנו יודע לתרגם את הצבעים תחת כל תנאי התאורה לצבעים שאנחנו רגילים לראות. מצלמה לצערנו לא יכולה לעשות זאת. החיישן של המצלמות הדיגיטליות מכוון כך שהוא "מסתכל" על נושא מסוים כאילו הוא תמיד מואר באור שמש. מה קורה אבל כשהנושא שלנו אינו מואר באור שמש אלא בתאורה מלאכותית? התמונה שלנו יוצאת עם גוונים אחרים ממה שאנחנו ציפינו. לרוב יהיו אלה גוונים ירקרקים במידה ומדובר בתאורת נאון ובגוונים צהובים כתומים במידה ומדובר בתאורת טונגסטן. אז איך מתגברים על הבעיה? שולטים על כמות ה-White Balance ובמילים אחרות, אומרים למצלמה שכרגע היא לא מצלמת תחת תאורת שמש אלא תחת תאורה אחרת. כל הבעיה של הגוונים נגרמת כתוצאה מטמפרטורות אחרות שיש לתאורות השונות ולכן יש צורך להגיד למצלמה באיזה מצב תאורה אנחנו כרגע נמצאים. ובכן האם תרצו לשלוט על White Balance? התשובה שלי היא תמיד כן אלא אם כן יש לכם רעיונות אחרים.

ובכן, ראינו כמה מהתכונות הבולטות ביותר שעלינו לתת את הדעת עליהן לפני קניית המצלמה. כמו שאמרתי, ההחלטה תלויה בכם, אבל תשקלו האם אתם זקוקים לאפשרויות שנותנת המצלמה. למשל, ייתכן מאוד שהמוכר ימליץ לכם בחום על מצלמה מסוימת ויציין כי יש לה אפשרות שליטה על כל האספקטים האפשריים בצורה ידנית. ייתכן מאוד שהמצלמה הזאת מתאימה למוכר אבל האם היא מתאימה בשבילכם? האם אתם זקוקים לשליטה ידנית על המיקוד? האם אתם זקוקים לשליטה ידנית על הצמצם, מהירות סגר ו-White Balance? אם לא, תחסכו לעצמכם את הכסף.

דבר הבא שעלינו לחשוב בטרם קניית המצלמה זה סוג החיבור שלה למחשב. ללא שום ספק אחד הדברים החשובים ביותר. ישנן מצלמות שתומכות אך ורק בצורת חיבור אחת בעוד אחרות תומכות בצורת חיבור אחרת. למשל, אם קניתם מצלמה התומכת אך ורק בחיבור Firewire ואין לכם חיבור כזה במחשב, זו יכול להיות בעיה קטנטנה. במקרה הטוב תוכלו להוסיף חיבור כזה למחשב שלכם או לקנות מתאם מתאים ובמקרה הגרוע תצטרכו להחליף את המחשב או המצלמה. לכן שימו לב לתצורת החיבור של המצלמה למחשב. רוב המחשבים של היום תומכים בחיבור USB אולם מעטים (לפחות בארץ) בחיבור Firewire. אם תחליטו לרכוש מצלמה התומכת אך ורק בחיבור Firewire כדאי שתהיו בטוחים שיש לכם חיבור כזה במחשב. לפני שמישהו מכם נכנס לפאניקה, רובן המוחלט של המצלמות היום מגיעות עם חיבור USB.

עכשיו שאנחנו יודעים כמה פיקסלים אנחנו רוצים מהמצלמה שלנו, ואילו תכונות אנחנו צריכים ושנוכל גם לחברה למחשב שלנו אנחנו צריכים לבדוק עם איזה כרטיס זיכרון היא מגיעה. באופן עקרוני אין הרבה הבדל בין כרטיסי הזיכרון והסוגים שלהם. כולם עושים את אותה העבודה (אוגרים תמונות), לכולם יש נפחים מסוימים ומכולם אפשר להוריד את התמונות למחשב שלנו כשנרצה לעשות זאת. אם כך מה ההבדל?

הכרטיסים מגיעים במגוון צורות ונפחים. רוב המצלמות של היום מגיעות עם כרטיסי זיכרון של 16MB. זהו אמנם כרטיס שימושי, אבל מוגבל מאוד מבחינת יכולת האגירה שלו. כמות התמונות שתוכלי לצלם ולאגור על כרטיס כזה תלויה כמובן במצב הצילום שבו תצלמו, בפורמט הצילום שתצלמו ובאיכות שתבחרו. אלו מכם שמעונינים ביותר נפח אגירה ניתן לרכוש כרטיסים בעלי נפח גדול יותר. נכון להיום, הכרטיסים בעלי הנפח הגדול ביותר מהם מסוג CompactFlash Type I ו-CompactFlash Type II. יתרונם הוא כאמור הנפח הגדול (עד 2GB של מקום אחסון נכון לעכשיו) אך החסרון הגדול שלהם הוא צריכת האנרגיה הגבוהה והפגיעות שלהם (כרטיסים אלה לא ממש עמידים למכות וזאת בגלל החלקים הנעים בתוכם).

Compact Flash Type II

כרטיסי זכרון מגיעים במגוון צורות ונפחים. חשוב להכיר את התכונות של כרטיס הזכרון שלכם ולדעת אילו כרטיסי זכרון מתאימים למצלמה שלכם. בכל מקרה, קרוב לודאי שתרצו לרכוש כרטיס זכרון נוסף, מכיוון שהכרטיסים שמגיעים עם המצלמות אינם בעלי נפח גדול מספיק.

המצלמה שלכם תגיע עם סוג מסוים של כרטיס זיכרון ואין משהו שאפשר לעשות בדבר. כך המצלמה יוצרה וכך היא תישאר, אך חשוב להכיר את סוג הזיכרון שלה על מנת לדעת מה לקנות במידה ותרצו להחליף את הכרטיס שהגיע עם המצלמה (ואתם תרצו לעשות זאת). אם אתם מצלמים הרבה קרוב לודאי שתרצו לקנות כרטיס בעל נפח גדול יותר, אולם אם יש לכם בהישג יד מחשב נישא שאפשר להוריד אליו את התמונות שאתם מצלמים, ייתכן ולא תרצו לרכוש כרטיס בעל נפח גדול מדי לצרכים שלכם.

אם כבר דיברנו על נפחים של כרטיסי הזיכרון ועל הממשק שדרכו מתחברת המצלמה שלנו למחשב, כדאי באותה עת גם לשקול רכישת קורא כרטיסים חיצוני בעל ממשק USB ו-Firewire. מדוע זה טוב? מכיוון שחלק מהקוראים הללו משמשים בעצם כמתאם בין החיבור של המצלמה למחשב כך שאם אין לכם חיבור Firewire במחשב עדיין תוכלו להוריד את התמונות אליו דרך קורא הכרטיסים. אולם היתרון החשוב והבולט של קוראי הכרטיסים הוא בכך שהם מאפשרים לכם להשתמש במצלמתכם בזמן העברת התמונות מכיוון שהמצלמה כלל לא מחבורת למחשב. כל שעלינו לעשות הוא להכניס את הכרטיס לקורא הכרטיסים ובזמן שהתמונות יורדות למחשב אנחנו יכולים לצלם עוד תמונות! הדבר גם חוסך בצורה משמעותית את צריכת הסוללה של המצלמה מכיוון שהיא, שוב פעם, אינה מעורבת בתהליך ההעברה. כמו כן, על ידי שימוש בקורא כרטיסים חיצוני, אתם יכולים לחסוך מעצמכם את הצורך בהתקנת הדרייברים של המצלמה על גבי המחשב ובמקום להתקין את הדרייברים של הקורא (או אפילו לא להתקין כלום), שצורכים הרבה פחות משאבי זיכרון של המחשב לרוב.

הדבר הבא שעלינו לחשוב עליו הן הסוללות. אין מה להרחיב עליהן. הסוללות הן מקור ה"חיים" של המצלמות הדיגיטליות ולכן חשוב שתמיד תהיה לנו כמות מספקת של אנרגיה על מנת "להניע" את המצלמות שלנו. חלק מהמצלמות משתמשות בסוללות מסוג AA, חלק בסוללות ליתיום וחלק בסוללות NiMH. באשר לסוג הסוללה אשר מגיעה עם המצלמה לא תוכלו לעשות כלום, אולם חשוב לדעת אילו סוללות מתאימות למצלמתכם ותמיד, אבל תמיד, לרכוש לפחות סט נוסף של סוללות רזרביות.

רוב המצלמות הדיגיטליות כיום מצוידות בעצמיות בעלות זום. לרוב עוצמת הזום של העצמיות מיוצגת בצורה חסרת משמעות. x3 לא אומר כלום לגבי עוצמת הזום שיש לעצמית המגיעה עם המצלמה מכיוון שהדבר מייצג אך ורק את עוצמת הזום ביחס לנקודת המיקוד ההתחלתית ותלוי ישירות בגודל החיישן. לכן, בעת בחירת המצלמה אל תתפתו על ידי גימיקים מסחריים אלא הסתכלו מהו הכיסוי האמיתי של העדשות. נתונים אלה צריכים להיראות פחות או יותר כך: 35-105 מ"מ. זה נתון שאומר לנו משהו! המספרים הללו אומרים לנו כי לעצמית שדה כיסוי המתחיל ב-35 מ"מ ומגיע עד 105 מ"מ. לשם אומדן, 50 מ"מ ימקם את העצמים בתמונה במרחק קרוב למה שעינינו רואות את וכל ערך מתחת למספר זה פירושו כיסוי רחב יותר – עצמים מרוחקים יותר. כל מספר מעבר ל-50 מ"מ, פירושו שדה ראיה צר יותר ועצמים קרובים יותר.

הדרך הטובה ביותר להחליט האם עוצמת הזום של עצמית במצלמה זו או אחרת מתאימה לכם היא לנסות אותה. קחו את המצלמה ביד והפעילו אותה. הסתכלו בעוצמת הזום של העצמית. מתאימה לכם? מעולה! לא מתאימה? תעברו למצלמה אחרת. דבר חשוב ביותר שיש לשים לב אליו, זה האם הזום הינו אופטי או דיגיטלי. זום אופטי פירושו זום על ידי שינוי פיזי בעדשות שנמצאות בתוך העצמית. זום דיגיטלי פירושו הגדלה דיגיטלית על ידי מחשב קטן של התמונה. לרוב האיכות של זום דיגיטלי לא טובה לכן לא כדאי להתייחס לנתון זה. הערך הקובע הוא הערך של הזום האופטי.

שני דברים נוספים שתרצו לבדוק זה האם לעצמית שלכם יש מגוון של אביזרים הניתן להרכיב עליה והאם העצמית שלכם מאפשרת צילום במצב מאקרו. ההגדרה האמיתית של צילומי מאקרו היא שמדובר בצילום שבו העצם המצולם נקלט על גבי החיישן או סרט הצילום בגודל זהה לגודל שלו במציאות (1:1). רוצה לומר, אם אתם מצלמים דבורה למשל, על מנת שהתצלום שלכם יוגדר כתצלום מאקרו גודלה של הדבורה על גבי החיישן צריך להיות זהה לגודלה במציאות או גדול יותר. מעטות הן העצמיות והמצלמות הלא מקצועיות המאפשרות צילום מאקרו אמיתי, אולם כדאי לבדוק מאיזה מרחק מהנושא ניתן לצלם עם מצלמתכם. באופן עקרוני, כמה שיותר קרוב, יותר טוב.

אז עכשיו שאנחנו יודעים שהמצלמה שלנו יכולה לקלוט עצמים ממרחק קרוב מאוד (והרי זה טוב מכיוון שאנחנו רוצים לצלם חרקים :)) נשאר לנו לבדוק האם ניתן לחבר לעצמית שלנו מגוון של אביזרים. לרוב נרצה להשתמש בטבעות מאריכות מוקד המכפילות את עוצמת הזום פי כמה ובמתאמים מרחיבים המאפשרים לנו לכלול יותר עצמים בתוך התמונה ממה שהעצמית המקורית של המצלמה מאפשרת.

חשוב לי להבהיר, כי אין חובה שכל האפשרויות הללו תהיינה במצלמה שלכם, אך חשוב לתת את הדעת עליהן. אם אתם משתמשים במצלמה שלכם בשביל לצלם פה ושם תמונה אחת אין לכם כל צורך ביותר ממצלמה בסיסית ביותר, לכן תחשבו האם תשתמשו בתכונה כזאת או אחרת של המצלמה לפני שאתם קונים אותה.

עומק צבע

שתי התמונות הללו ממחישות בצורה טובה את החשיבות שבעומק צבע ובהבדלים הרבים שבין עומק צבע אחד למשנהו. התמונה שמשמאל היא בעלת עומק צבע זעום של 3 BIT. שימו לב למספר המועט של הצבעים ולמעבר המאוד גס בין הגוונים. התמונה מימין הינה בעלת עומק צבע של 6 BIT. אמנם עומק צבע זה אינו קביל לעולם הצילום אך ניתן להבחין בתמונה במעבר היותר עדין בין הגוונים אם כי עדיין גס משהו. ככל שעומק הצבע עולה כך איכות הצבעים והמעבר בין הגוונים עולים.

ובכן, מה בודקים עכשיו? דבר נוסף חשוב שצריך לבדוק לפני הקניה, אם כי צלמים רבים מדלגים עליו, הוא עומק הצבע שהמצלמה מפיקה. אני לא אכנס כאן להסברים כיצד עומק הצבע משפיע על התמונה הסופית ומדוע יש לנו כמה עומקים שונים, רק אציין כי באופן עקרוני, כמה שיותר יותר טוב. עומק צבע של 24 Bit הוא סביר ומספק הדפסים ברמה גבוהה, אך עומק של 36 Bit הוא יותר טוב. מתחת ל-24 Bit זהו עומק לא רצוי. מעל ל-36 Bit, מדובר לרוב בתוספת מיותרת למחיר המצלמה. למזלנו, רוב המצלמות היום עומדות בקריטריונים אלה.

עוד דבר שכדאי לבדוק לפני רכישת המצלמה, הם מצבי הצילום. רוב המצלמות מאפשרות לנו לשמור את התמונות שלנו בכמה פורמטים שונים ובכמה גדלים שונים וחשוב להכיר מהם. זה נכון שכל תמונה אפשר לערוך בתוכנת מחשב מתאימה, אך מה אם אנחנו מצלמים כמה תמונות אך ורק בשביל לשלוח אותן בדואר אלקטרוני? אנחנו ודאי לא נשמור אותן בצורת RAW וניתן לכל תמונה לתפוס כ-10MB! זה יהיה נחמד אם נוכל מיד לשמור את התמונות בצורה מוקטנת שאינה תופסת הרבה מקום. לכן, חשוב לבדוק אילו מצבי צילום מאפשרת המצלמה שלכם ובאילו פורמטים היא שומרת את התמונות.

דבר אחרון וחביב שאסור לשכוח אותו הן דרישות מערכת ההפעלה שדורשים הדרייברים של המצלמה והתוכנה שמגיעה איתה. אתם לא רוצים לקנות מצלמה שהדרייברים שלה לא תומכים במחשבי MAC אם יש לכם מחשב כזה או לא תרצו לקנות מצלמה שהדרישות שלה הן Windows 98 SE ומעלה אם יש לכם Windows 95. לכן חשוב לקרוא גם את הנתונים הללו לפני שמתאכזבים ומתעצבנים.

מה בקשר להדפסת התמונות? מעבר לאפשרות להדפיס את התמונות באופן עצמאי בבית בעזרת מדפסות הזרקת דיו, יש כיום אפשרות למסור את תמונותיכם למעבדת צילום להדפסה. לשמחתי, רוב המעבדות מקבלות את הקבצים להדפסה במגוון צורות (CD, כרטיס זיכרון, דיסקט וכו'). אני ממליץ לא לתת את הכרטיס למעבדה אלא להביא את התמונות על דיסק צרוב.

ובכן, עכשיו אחרי שבחנו ביחד את האספקטים שיש לתת עליהם את הדעת, בוא נבחן ביחד שתי מצלמות לדוגמא ונראה כיצד התהליך שלמדנו משתלב בפועל. לצורך ההדגמה נניח שאנחנו מתעניינים בשתי מצלמות אפשריות, Canon Powershot G5 ו-Canon Powershot S50.

קודם כל בואו נבדוק מה קורה בשתי המצלמות הללו מבחינת הרזולוציה. שתיהן מספקות רזולוציה של 5 מיליון פיקסלים ושתיהן מספקות דימויים בעלי גודל 2592 x 1944. זה אומר שמצלמות אלה מאפשרות לנו לעשות הדפסים בעלי גודל 26 x 20 ס"מ ב-250 DPI. נניח שלצורך הרגלי הצילום שלי זה מספיק ואני לא זקוק להדפסות גדולות מזה.

כעת נעבור לתכונות שמצלמות אלו מציעות. שתיהן מציעות שליטה ידנית על כל האספקטים החשובים של התמונה כגון מהירות סגר, צמצם ו -White Balance. מה לגבי מיקוד ידני? שתיהן מציעות מיקוד ידני ולכן אין כאן מקום להתלבטות.

שתי המצלמות מציעות חיבור USB למחשב כך שזו לא בעיה והן מתאימות למחשב שלי. כמובן, אילו אחת מהן הייתה מציעה אופן חיבור שונה הייתי חייב לקחת זאת בחשבון. מכוון ששתיהן מציעות חיבור USB אנחנו נמשיך הלאה ונבדוק מה קורה עם כרטיסי הזיכרון של המצלמות הללו.

שתי המצלמות משתמשות בכרטיסי זיכרון מסוג CompactFlash I and II. שתיהן מגיעות עם כרטיס זכרון בעל נפח של 32 מגה כך שאין כאן יתרון לאף אחת מהן. שתיהן גם מציעות את אותה כמות של תמונות עבור הנפח של כרטיס הזיכרון שמגיע עם המצלמה אז נמשיך הלאה.

ה-Powershot G5 טוענת לזום אופטי של x4. מה זה אומר מבחינתי? כלום. נסתכל על הכיסוי של העצמית ונראה שהוא 35-140 מ"מ. זה אומר לי הרבה. אני אוכל לצלם איתה גם צילומים רחבי זווית, אם כי לא בצורה קיצונית ואוכל לקבל גם זום סביר מאוד. מה לגבי ה-Powershot S50? היא טוענת לזום אופטי של x3. הכיסוי האמיתי של העצמית הוא 35-105 מ"מ. ובכן מה כדאי לי לרכוש. נניח שאני חייב את 35 מ"מ הנוספים בעוצמת הזום לכן אני אבחר ב-Powershot G5.

כמו שלמדנו כמובן ישנם עוד היבטים שחייבים לתת עליהם את הדעת אבל נניח רק לצורך הדגמה זו שהם כולם מתאימים לי ואני מרוצה מהם. על מנת להמחיש לכם את החשיבות בבדיקת כל הרכיבים וכל התכונות נניח שיש לי מחשב MAC עם מערכת הפעלה OS 8.6. רק ה-Powershot S50 תומכת במערכת ההפעלה שלי, ולכן בסופו של דבר הייתי חייב לבחור בה ולא ב-Powershot G5 שהייתה הבחירה הראשונה שלי או פשוט לחפש מצלמה אחרת.

אם כך, למדנו היום מספר אספקטים שיש לבחון אותם היטב לפני רכישת המצלמה אם אנחנו רוצים שהמצלמה שאותה נקנה תתאים לצרכים שלנו, לתקציב שלנו ושלא נתאכזב ממנה. אני מקווה שהצלחתי ולו במקצת להבהיר את התמונה בעולם הצילום הדיגיטלי ולעזור לכם להגיע להחלטה נבונה בעת רכישת המצלמה הבאה שלכם סיום