ברוב הפעמים שאני יוצא לצלם אני משתמש בשתי עדשות, ה- 17-35 f/2.8 ו- 70-200 f/2.8. אני אוהב את העדשות האלה והן מלוות אותי כמעט בכל הזדמנות. אני משתמש בהן בגלל כמה סיבות, אך בעיקר אני אוהב אותן בגלל הקשיחות שלהן ואיכות התמונה המעולה שלהן. לעדשות שלי, אני מוסיף שני גופים של Canon ושני מבזקים בנוסף לאוסף של אביזרים שונים. אכן, מדובר בערכה מעולה והציוד שאני לוקח איתי מאפשר לי להיות מוכן כמעט לכל מצב. החסרון הגדול הוא המשקל של הציוד. על אף שהתרגלתי למשקל במשך הזמן, הייתי שמח להשתמש בציוד קל יותר.
אז חשבתי לעצמי, אם אני אשתמש בשתי עדשות לא מקצועיות כדוגמת ה- 28-105 f/3.4-3.5 ו- 80-200 f/4.5-5.6 אני בודאי אחסוך לעצמי משקל רב, אך האם איכות התמונה תעמוד ברף שאני דורש מהתמונות שלי? התשובה הראשונית שלי הייתה שלילית, אך מאוחר יותר הבנתי שההפרש במשקל בין שני סוגי הציוד יהיה משמעותי מאוד. ואם במשקל עסקינן החלטתי גם לנסות את אחת מאותן עדשות 28-200.
אז הכנסתי לתיק שלי את 28-105 f/3.5-4.5 ואת 80-200 f/4-5.6 שאותה לוויתי מחבר ויצאתי לצלם ולבדוק את העדשות הללו. כמו כן, הבאתי איתי גם עדשה של Tamron בעלת אורך מוקד 28-200 מ"מ על מנת לבדוק גם אותה ולראות האם ישנו הבדל משמעותי בין איכות התמונה שלה לעדשות האחרות שלקחתי איתי. זו הייתה הפעם הראשונה שבה השתמשתי בעדשה מסוג זה.
לעדשות המקצועיות יתרונות רבים
העדשות המקצועיות מפיקות דימויים ברמה גבוהה מאוד ומאפשרים לצלם שליטה מלאה בעומק שדה כתוצאה מטווח הצמצמים הגדול שיש לעדשות אלו.
רוב הצלמים המקצועיים אינם משתמשים בעדשות זום בעלות צמצם משתנה, אלא בעדשות בעלות צמצם קבוע, בד"כ f/2.8. לרוב, לא מדובר רק בצמצם או שניים נוספים שיש לעדשות אלה. רוב העדשות בעלות הצמצם הקבוע מפיקות דימויים באיכות גבוהה יותר ממתחרותיהן בעלות הצמצם המשתנה.
אכן יש הבדל גדול בין העדשות המקצועיות לעדשות בעלות צמצם משתנה. זה לא רק המשקל (לדוגמא תיק עם מצלמה מקצועית ושתי עדשות מקצועיות בעלות צמצם f/2.8, כגון ה-28-70 וה-70-200 שוקל בסביבות 6 ק"ג בעוד זוג עדשות דומות בעלות צמצם משתנה עם מצלמה מקצועית שוקל כ-2 ק"ג). המחיר גם מהווה הבדל רציני שכן מחיר העדשות המקצועיות יכול להיות גבוה אפילו פי 10 ועל הגודל הפיזי של העדשות בכלל לא דיברנו. ההבדל ברור, אך מה עוד עושה את ההבדל בין העדשות? כפי שאמרתי, איכות התמונה הינה גורם חשוב. אך עם עדשות מקצועיות, מלבד המהירות שלהן, ניתן להפיק דימויים בעלי רקע מטושטש בצורה יוצאת דופן ויפיפייה כתוצאה משימוש בצמצם פתוח לרווחה.
לפני שהחלטנו לבדוק את העדשות בשטח ולצלם איתן, שאלתי את חבר שלי שממנו לוויתי את העדשות האם לדעתו עדשות אלה יוכלו להפיק דימויים ברמה מספיק גבוהה לדרישות המקצועיות. תשובתו הייתה חיובית והוא אמר כי לדעתו רוב העורכים היו מסתדרים יפה מאוד עם איכות התמונה היותר נמוכה של העדשות הלא מקצועיות. מה שאותי סיקרן לדעת זה כמה אני אאבד מהאיכות תמונה ואיפה בדיוק?
אם היה זה עולם מושלם, הייתה לנו אפשרות לבחון עדשות אלה על ספסל אופטי (Optical Bench) ולהציג בפניכם טבלאות SQF המסכמות את הנתונים. מאחר ואין לנו ספסל אופטי בחנו את העדשות בצורה אחרת.
אז איך בדקנו את העדשות? צילמנו תמונות כמעט זהות, בתנאי תאורה זהים בתוך האולפן וגם מחוצה לו, עם עדשות שונות בצמצמים שונים והשוונו את התוצאות הן במרכז התמונה והן בפינות. בחנו שני סוגים של תוצאות: שקופיות תחת הגדלה גבוהה והגדלות ענק של הנגטיבים שצילמנו. את התוצאות סיכמנו וכאן נביאן בפניכם.
איכות התמונה של העדשות החובבניות לפעמים מפתיעה לטובה
על אף שחלק מהאנשים לא חושבים כך, רוב העדשות ה"חובבניות" מפיקות דימויים ברמה מאוד גבוהה.
לפני שנגיע לתוצאות הפרטניות וניתן לכם להגיע למסקנה באילו עדשות לבחור, תרצו אולי לשמוע את המסקנה שלי. לא תשיגו הרבה מבחינת איכות התמונה אם תחליטו על רכישת העדשות בעלות הצמצם f/2.8 לעומת מתחרותיהן ה"חובבניות". קחו בחשבון כי על מנת להבחין בהבדל נראה לעין דרוש שינוי יחסית גדול באיכות של התמונה. אכן, ה-f/2.8 מפיקות דימויים ברמה גבוהה יותר, אך לדעתי לא מדובר בהבדל שעורך עיתון לדוגמא היה יכול לשים אילו לב ללא אותה תמונה שצולמה בעדשה "חובבנית" להשוואה. לפחות לא בהגדלות קטנות מ-30×40 ס"מ! עכשיו תחשבו לרגע כמה פעמים מישהו מכם באמת הגדיל תמונה לגודל כזה. אם אתם מדפיסים הגדלות כאלה על בסיס יומי לכו על ה-f/2.8 אך אם אתם כמוני, עוברים את ה-20×30 לעיתים יחסית נדירות, כדאי שתחשבו על הפתרון החסכוני יותר.
כמובן שצריך לקחת בחשבון כמה גורמים נוספים לפני שמגיעים להחלטה וכאן חשוב לבחון את סוג הצילומים שלכם. אם אתם לדוגמא מצלמים ארכיטקטורה מה לעזאזל אתם עושים עם מצלמת 35 מ"מ? אני יודע שרוב הצילומים שאני מצלם (מסיבות, טיולים, צילומים אישיים, צילומים עבור אתרי אינטרנט וכו') לא ימצאו את עצמם מודפסים בגדלים שמעבר ל-10×15 ס"מ. בשביל סוג כזה של צילומים, אין לי צורך בעדשות מקצועיות. אני משתמש בעדשות המקצועיות שלי מכיוון שאני צריך אותן לצילומים מסחריים, צילומי אופנה וטבע וכו' שם אני יודע כי רוב הצילומים שלי אכן יוגדלו לגודל שבו כבר יהיה אפשר להבחין בהבדל באיכות התמונה.
כאשר בוחנים עדשות ישנו מספר רב של גורמים שיש להתחשב בהם ולבחון אותם וכולם משפיעים על איכות תמונה ואילו הם: Field Curvature, Linear Distortion, Resolution, Pincusion ועוד, אולם לצרכים שלנו אנחנו נסתפק בבדיקת הרזולוציה, מה גם שבדיקות אלו בדרך כלל מספיקות לקביעת איכות התמונה.
על אף האמור לעיל, ישנם שני גורמים שיש צורך להתחשב בהם ללא קשר בסוג הבדיקה: Flare ו-Field Curvature. כל העדשות שבחנו, עברו את הבדיקות שלנו בתחום ה-Flare ללא דופי. אך מה עם ה-Field Curvature? ככל שה- Field Curvature גדול יותר, כך קצוות התמונה יאבדו מהחדות שלהן כתוצאה משינוי בעקומת המשטח עליו נוצר הדימוי, קרי סרט הצילום. סגירת הצמצם עוזרת להתגבר על הבעיה, אולם כאשר נעשה שימוש בצמצם פתוח ניתן לראות את השינוי במיקוד התמונה בחלק מהעדשות. כל העדשות שבחנו, גם המקצועיות וגם ה"חובבניות" לא הראו Field Curvature משמעותי, וגם כאן התוצאות היו טובות בכל הצמצמים.
אז האם אפשר להשתמש ב-80-200 וב-28-105 ה"חובבניות" כדי להפיק דימויים "מקצועיים"? לדעתי כן והסכנה הגדולה ביותר בשימוש עם עדשות כאלה יכולה להיות שאלה של צלם מקצועי אחר מדוע אתם משתמשים בעדשות נחותות שכאלה.
Field Curvature גורם לאיבוד חדות בקצוות התמונה
ה-Field Curvature הינו מרכיב חשוב באיכות התמונה. עדשות שלהן Field Curvature גבוה מפיקות דימויים "רכים" בקצוות התמונה.
ועכשיו בוא נעבור לתוצאות בשטח. במהלך הבדיקה צילמנו כ-10 סרטים עם שתי העדשות הלא מקצועיות. אני יכול לומר לכם כי כל התמונות היו חדות, ניגודיות בצורה נכונה והיה פשוט תענוג לצפות בהן בתוך הכוונת. שתי העדשות תפקדו בצורה טובה וההבדל במשקל בין העדשות הללו לעדשות המקצועיות שיפר בצורה משמעותית את כושר התנועה שלי.
על אף שראינו כי מבחינה אופטית ההבדל הוא לא כזה גדול, עדיין נשאר לנו נושא אחד לדון בו – האובדן שמהירות סגר כתוצאה מצמצם סגור. כאמור, רוב הצלמים המקצועיים אכן זקוקים למהירות הנוספת אותה ה-f/2.8 מספקות מכיוון שהם משתמשים בסרטי צילום איטיים כגון ה-Fuji Velvia או סרטים מקצועיים אחרים. הפתרון שלי לבעיה זו פשוט. השתמשו בסרטים מהירים יותר.
תעשיית סרטי הצילום התקדמה בצורה כה ניכרת בשנים האחרונות עד שניתן למצוא היום שורה ארוכה של סרטי צילום בעלי מהירות ISO 400 שניתן להשתמש בהם כסרטים מקצועיים לכל דבר. יתרה מזאת, סרטים אלה הם בעלי גרעיניות מדהימה ומבחינת חדות התמונה שלהם משתווים לאחריהם האיטיים יותר. בנוסף לכך, יש אפילו סרטי ISO 400 שמפיקים צבעים חמים מאוד כדי שמשתמשי Velvia וסרטים חמים אחרים לא יוכלו להתלונן. רק לשם הושאה, צילום עם סרט ISO 50 בצמצם f/2.8 שווה ערך לצילום בצמצם f/8 עם סרט ISO 400.
על חסרון אחד לא תוכלו לחפר וזה עומק השדה. העדשות החובבניות יתנו לכל שליטה קטנה הרבה יותר בעומק השדה וזאת בגלל טווח הצמצמים הקטן יותר שלהם. אם אתה רוצים לטשטש את הרקע בצורה ניכרת, תצטרכו להשתמש באורך מוקד ארוך יותר בעדשות ה"חובבניות".
עכשיו בואו נבדוק האם עדשת הפלא שלנו, ה-28-200 יכולה להפיק דימויים באיכות גבוהה והאם נוכל לוותר על צירוף העדשות כתוצאה משימוש בעדשה אחת בלבד. ההבדל במשקל ברור לכולם. הנוחיות שבעובדה כי לא צריך להחליף עדשות או להשתמש במצלמה נוספת, פשוט תענוג. אך מה עם איכות התמונה?
ה-Field Curvature וה-Flare היו זניחים גם בעדשה זו, פרט לאורך מוקד של 135 מ"מ, שנראה כנקודה החלשה של עדשה זו. הפתרון? להימנע מצילום נושאים שטוחים באורך מוקד 135 מ"מ עם עדשת ה-Sigma אותה בחנו. איכות התמונה של ה-28-105 וה-80-200 הייתה טובה יותר מזו של ה-28-200 אולם ההבדל היה קטן יותר ממה שציפינו לו, מלבד אולי באורך מוקד 135 מ"מ. העובדה כי ה-28-105 וה-80-200 הפיקו דימויים באיכות גבוהה יותר לא הפתיע אותנו, אך העובדה כי ההבדל היה כה קטן הייתה משהו שלא ציפינו לו. אז בכל מה שקשור לאיכות תמונה, ה-28-105 וה-80-200 מנצחות אולם לרוב יהיה קשה להבחין בהבדל בהגדלות קטנות.
כנגד האיכות התמונה הנמוכה במקצת, משתמשי ה-28-200 ייהנו ממשקל נמוך יותר (גם בכיס) וחופש פעולה גדול יותר.
אנחנו בטוחים כי רוב הצלמים החובבים יהיו מאוד מרוצים מה-28-200. אך מה עם ה-28-105 וה-80-200 מול העדשות המקצועיות? אנחנו חושבים שרוב הצלמים המקצועיים יוכלו להשתמש בעדשות ה"חובבניות" אך אם מתעורר איזשהו חשד, על הצלם המקצועי לעשות את מה שעל הצלם המקצועי לעשות – לסחוב את עודף המשקל.
